תארו לעצמכם סיטואציה כזו…

רשת מרכולים מפורסמת מאוד בארץ, יוצאת במיזם שעוד לא היה כמותו…

הקונה המאה אלף שיכנס לחנות לעשות את קניותיו לחגים, יזכה ב10,000 ₪ במזומן!, כולל כל עגלת הקנייה במתנה!!!

מאבטחים נפרסו בכניסות למרכולים ברחבי הארץ, עם מכשירים לספירת האנשים הנכנסים…

ועדיין לא הגיעו אל הקונה המיוחל…

כשתשמע את זה, לא תלך ותרוץ לשם, ותאמר לעצמך תוך כדי הרמת עיניים לשמיים: "ריבונו של עולם הלוואי וזה יהיה אני"…

הימים הללו של עשרת ימי תשובה הם לא אות דבר?

בימים הללו "בינוניים תלויים ועומדים", כולם רוצים לקבל הרבה יותר מ10,000 ₪ ועגלת קניות..

חיים!!!!

יש יותר טוב מזה?
שנה שבה לא יצטרכו לבקר יותר מדי בקופת החולים, שנה שלא יהיה בה דאגות פרנסה, שנה שבה יזכו להארת פנים כמוה לא זכו מעולם…

שהכל ילך למישרין בבחינת "על מי מנוחות ינהלני"…

וכשעוברת השנה וזה לא קורה..

אזי נפלטת האנחה הכואבת "חבל שלא עשיתי את זה בשנה שעברה, לא עבדתי על זה כמו שצריך"…

שנדע שעכשיו זה ההזדמנות, שנלך לדרוש אותה ולחפשה ולא ח"ו לגרום לה שתחמוק לנו מבין האצבעות…

איך?

הבה ונראה יחד בפסוק הראשון של ההפטרה של פרשת השבוע שלנו (

"שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעוונך".

ודרשו רבותינו – "עד" ולא עד בכלל.

לדרוש את הקב"ה עד ההשגות שלנו ולא מעבר, ואם ישאל אדם, הלוא לכאורה אם אני דורש את עצמי עד הקב"ה, אז איך אוכל לדעת שהקב"ה באמת מקבל את התשובה שלי, הלוא נכון שישראל והתשובה קדמו לעולם (פסחים נד:), אבל אני רוצה להיכנס ליום הכיפורים הבא עלינו לטובה בלב נקי, לדעת באמת שהקב"ה קיבל אותי, אז איך אני עושה את זה?

את התשובה לכך נוכל ללמוד מתוך מאמריו המאלפים בינה ודעת לאלול ותשרי, של מרן המשגיח ר' ירוחם ממיר זצוק"ל (ח"ב עמוד רמו) וכך הוא כותב:

"לו יהא שזה קל למצוא את הקב"ה בעשרת ימי תשובה, אבל עדיין צריך לחשוב מחשבות, ולעשות פעולות להתקרב אליו.

הוא מה שהכתוב אומר: "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב וגו' – אע"פ שהעת היא עת "המצאו והיותו קרוב", שהוא מצוי וקרוב לכל דורשיו וכל קוראים אותו, – בכל זאת צריך לדרשו ולקרוא אותו- ןאם לאו, לא ירויחו מהמצאו והיותו קרוב". כלום.

והרמב"ן (דברים יב,ה) מבואר מדבריו מהו הפירוש "דרישה", שכתב כי טעם "לשכנו תדרשו", שתלכו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם, ותאמרו איש אל רעהו: "לכו ונעלה אל הר השם אל בית אלוהי יעקב, וכו', ובספרי, תדרשו, דרוש על פי הנביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, תלמוד לומר לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ומצא ואחר כך יאמר לך נביא".

אדם שנהג כל עשרת ימי תשובה כמקודם, ולא חשב אפילו מחשבה אחת – בודאי לא יעלה למעלה בימים אלו, "איהו לא יהיב דעתיה [הוא לא נתן דעתו] ומן השמים יעכבוהו"?!, כי הקירוב מחייב לאדם להכין ליבו, ובזה זוכה, – אך בלי פעולת האדם, אין בא לידו כלום. ולא זו בלבד אלא שמגדיל ענשו על שינתו ותרדמתו בימים אלו, יותר מבשאר ימות השנה.

כי מה שאמר הנביא "דרשו השם בהמצאו" וגו', הכוונה היא לא רק להורות כי טוב ויפה לדרוש את השם בימים אלו אשר הקב"ה מצוי וקרוב – אולם הכוונה כי בימים האלה
"בהמצאו והיותו קרוב", אז יגדל החוב על האדם לדרוש את השם.

כי אם אף כאשר הקב"ה ממציא עצמו להיות "מצוי וקרוב" אצל האדם, בכל זאת ימנע האדם מלשוב בתשובה, הרי מידת חסידותו יתברך היא עצמה תוכל להתהפך על האדם לפוקה ולמכשול עוון גדול.

תנצל את ההזדמנות…

הקב"ה מגיע אליך, דרשו ה' בהמצאו, מתי שהוא פה..

אבל גם זה עדיין לא קל, אבל מאוד מאוד מחייב, כי אם נשים שימת לב אחת קטנה, אין לך ימים כאלה בכל השנה כולה, שהקב"ה נמצא כאן, רק תחפש אותו הוא "מצוי וקרוב", אתה רוצה שפע? רוצה חיים? רוצה פרנסה? תהיה כמוהו, "מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון", תתן הזדמנויות, יש לך ריב עם מישהו תסלח!, ככה הקב"ה רוצה…

תהיה קונה מאושר שניצל את הרגע…

ואפילו החפץ חיים ע"ה בכה הגלל זה…

מתי?

בואו ותשמעו (אוצר הסיפורים, מועדים, יום הכיפורים):

"בכל ליל יום הכיפורים, בעת אמירת המילים "ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם" היה מרנא החפץ חיים מתייפח בבכי עז. באחת השנים שאלוהו תלמידיו: "רב'ה מדוע לבכות במילים הללו?, וה'חפץ חיים' הכהן הגדול מאחיו, הסביר – גר שמתגייר לומד הכל מהתחלה, וכאשר הוא נכשל בתחילת דרכו בדבר איסור, יודעים שזה עתה הוא רק למד ומבינים שאין מה לגעור בו.

והנה ביחס להקדוש ברוך הוא נחשבים כולנו כגרים, מגיע ליל יום הכיפורים וכל יהודי מבקש סליחה ומחילה מבורא העולם. ובמה יזכה שתתקבל תפילתו ויתקיים בו "ויאמר ה' סלחתי כדברך?" – על ידי שיקיים "ונסלח לכל עדת בני ישראל", ויתייחס לכל יהודי בסלחנות ובסבלנות, כי שנוהג כלפי "הגר הגר בתוכם".

כמה זה מחייב!

תחשבו על זה..

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

וחתימה טובה!

===

המאמר נכתב לרפואת והצלחת:

בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו

מו"א דוד בן שמחה הי"ו.

מ"א יפה בת זוהרה תחי'.

בתושח"י.